פסק-דין בתיק ס"ע 9096-01-09

פתיח

1.            בתאריך 24.11.08, נחתם הסכם עבודה בין התובע, מר אורן קיסרי (להלן: התובע), לבין הנתבעת - שלום כפר נופש צפון ג.ע. 2006 בע"מ (להלן: הנתבעת), באמצעות מנהלה, מר רון מלכה (להלן: מר מלכה), המסדיר את תנאי העסקתו של התובע במסעדה של הנתבעת, בה היה עתיד לעבוד בשלב הקמתה ולאחר מכן כשף-הבית [נספח א' לתביעה (להלן: ההסכם)].

2.            בהסכם סוכמו תנאי העסקתו של התובע, לרבות שעות העבודה ביחס ל- 2 תקופות:

הן - "בתקופה הראשונה של הקמה, תכנון, בקרה, גיוס כח אדם למסעדה וכדומה, וכן בתקופת הרצתה כ- 3 חודשים מיום חתימת החוזה - ללא הגבלת זמן, בהתאם לצורך הנדרש.";

והן - בתום התקופה הראשונה, הנ"ל, ואילך, תקופה בה הוגבל היקף המשרה של התובע, במסעדה, ל-"9 שעות ביום כולל שישי שבת, כאשר יום בשבוע יינתן יום אחד חופשי." [ס' 1 של "תנאי העסקה", בעמוד השני להסכם].

3.              שכר העבודה המוסכם הועמד בהסכם על סך "10,000 ש"ח נטו לחודש", ללא אבחנה בין שתי תקופות העבודה [ס' 2 של "תנאי העסקה", בעמוד השני להסכם].

4.              ההסכם נחתם ע"י התובע וע"י מר מלכה, בשם הנתבעת, למשך תקופת התקשרות של 12 חודשים, מינימום, החל מיום 1.12.08. הוסכם מפורשות בהסכם, כי - "במידה ואחד הצדדים מעוניין להפסיק את ההתקשרות במהלך התקופה של השנה הראשונה" [ההדגשה במקור], אזי, המעסיק חייב לשלם לעובד, היינו - התובע, "פיצוי בגובה של שתי משכורות חודשיות, קרי 20,000 ש"ח ..."; ככל שהפסקת העבודה תבוא מצד העובד, אזי "תינתן התראה של חודשיים מראש (60 יום)." [בעמוד השני להסכם, תחת הכותרת "תקופת ההעסקה"].

5.            יחסי הצדדים לא התפתחו כמצופה ודרכיהם נפרדו בסוף חודש 12/08, מועד בו קיבל התובע 5,000 ש"ח. בשל כך, תבע התובע השלמת שכר עבודה, עבור חודש 12/08, בסך 5,000 ש"ח נוספים, בהתאם להסכם, וכן את הפיצוי המוסכם, בסך 20,000 ש"ח, מאחר שלטענתו, הפסקת העבודה נבעה מהתנהגותו של מר מלכה, בהתאם לשיקולי הנתבעת.

6.            טענת ההגנה היתה, כי הסכם העבודה "היה על תנאי" שהמסעדה תיפתח, אך, בפועל - תנאי זה לא מומש [כתב-הגנה, ס' 7; נ/2, ס' 5]. עוד נטען, בתצהירו של מר מלכה, כי התובע לא קיים את המטלות שהוטלו עליו, מאחר שהמסעדה טרם נפתחה, וכי התמורה שקיבל, בסך 5,000 ש"ח, היתה ראויה, בהתאם לבקשתו, בהתחשב בכך שהוא אשר עזב את העבודה משיקוליו [ נ/2, ס' 10-7]. הוסיף מר מלכה וטען, כי מכל סכום שייפסק לתובע, יש לקזז "נזקים כבדים שנגרמו לנתבעת ע"ס של 20,000 ש"ח כאשר התובע ידע כי פתיחת המסעדה תלויה בו ואין שף אחר ואין מי שיקח על עצמו את תפקיד התובע כפי שנקבע בהסכם העבודה. לפיכך, התובע הפסיק לבוא לעבודה יומיים לפני שקיבל את השיק ב-30/12/08 ומאז, לא הופיע אפילו ליום אחד של עבודה." [ נ/2, ס' 42-41].

7.            מהחומר שלפנינו, לאחר ששמענו את התובע ואת מר מלכה, אנו בדעה, כי על אף שלא ניתן לסמוך במלואה על גרסת אחד מהם וכל צד בחר להדגיש נקודות מסויימות ולהצניע אחרות, עדיפה גרסת התובע. מסקנותינו להלן יתבססו במיוחד על העולה מהמסמכים שהוגשו, וחבל, שמר מלכה בחר בסיכומיו להתעמת עם החלטות בית-הדין, תחת להתמודד עם טענות משפטיות, אשר לשם בדיקתן ביקש להגיש סיכומים בכתב [עמ' 14, ש' 24 ואילך]. עוד מצער, כי מר מלכה מצא לנכון לצרף לסיכומים מסמכים חדשים, ללא בקשה מתאימה, ומובן, כי צודק התובע בטענתו, כפי שעלתה בתגובתו לסיכומי הנתבעת, כי אין לצרף מסמכים חדשים לסיכומים, כאשר אלה לא הוצגו בדיון ולא ניתנה התייחסות הצד שכנגד להם. לפיכך - הכרעתנו זו תינתן בהתעלם מהמסמכים שצורפו שלא כדין, כאמור. למעלה מן הצורך נעיר, כי ספק בעינינו, האם היה בהם כדי לשנות את התוצאה המשפטית, כפי שתפורט בהמשך.

דיון והכרעה

8.            שני הצדדים מאשרים את חתימתם על ההסכם, על-כן, אין רלבנטיות לשאלה, מי ניסח אותו לראשונה ושלח אותו לתגובת האחר. הנוסח המחייב מונח לפנינו - והוא זהה במסמך שצורף מטעם התובע [נספח א' לתביעה] ומטעם הנתבעת [נספח לתצהיר מר מלכה - נ/2, נספח א'].

9.            לפי המוסכם בחוזה - אין כל התנייה לתחולתו רק עם פתיחת המסעדה, נהפוך הוא - ההסכם מדבר על שתי תקופות: הראשונה - לפני שהמסעדה נפתחת ובתקופת הרצתה, כ -3 חודשים מיום חתימת ההסכם, והשניה - לאחר מכן "... וכלה ...", היינו, עד סוף ההתקשרות, שתהא מינימום 12 חודשים, לפי המוסכם, מפורשות, בהסכם.

10.        אנו מאמינים לתובע, כי מאז חתימת החוזה ועד סוף חודש 12/08, ביצע מה שנדרש, בהתחשב בכך שהיתה זו "תקופה של הקמה", בה היה עליו לדאוג ל-"תכנון בקרה, גיוס כח אדם למסעדה ודומה ...", כלשון ההסכם; פעולות המפורטות בתצהירו ובחקירתו הנגדית [ ת/1, ס' 12-10; עמ' 6 לפרוטוקול, ש' 23 ואילך]. במסגרת זו, אנו מקבלים את טענתו, כי החל בעבודתו כבר עם חתימת ההסכם, ועבד 5 ימים בחודש 11/08, תחת 5 ימים, בהם היה צפוי להיות בחופשה, בתחילת חודש 12/08 [ ת/1, ס' 6]. גרסה זו מתיישבת עם האמור בהודעת דוא"ל שנשלחה אל התובע, מאת מר מלכה, בסוף חודש 11/08 [לפי תצהירו, ביום 29.11.08 - נ/2, ס' 18; כך גם בחקירתו - עמ' 11, ש' 1; ולפי הרשום בכתב יד, בראש ההודעה האמורה, נספח  ב' לתצהירו - 30.11.08 (להלן: הדוא"ל)]. יהא אשר יהא התאריך המדוייק בו שלח מר מלכה את הדוא"ל לתובע, היה זה בימים האחרונים בחודש 11/08 וכך כתב מר מלכה לתובע:

"... מאחר והיית נוכח כאן בשבוע שעבר והקדשת מזמנך אני משאיר לך שיק ע"ס 1000 ש"ח ואני מקווה שזה פיצוי הולם על זמנך ...".

מהאמור מובן, כי התובע כן עבד בקשר עם הקמת המסעדה כבר בימים האחרונים של חודש 11/08, כגרסתו, ולא היה מקום להכחשת עובדה זו על-ידי מר מלכה, בתצהירו [ נ/2, ס' 10]. 

11.        בדוא"ל התייחס מר מלכה גם לקשיים צפויים בפתיחת המסעדה, בשל התמהמהות "החבר'ה מהבניה", וכן לכך שהוא צריך לנסוע לפינלנד, וכתב לתובע:

"על כן אני מודיע לך כי הנושא וההסכם ביננו אשר תחילתו ביום 1.12.08 יצטרך להידחות בשלב זה, אני אודיע לך בעתיד על קיום והפעלת החוזה. ..."

אין חולק, כי התובע לא הסכים לקבל את הסכום המוצע בדוא"ל - 1,000 ש"ח, ואכן, לא קיבלו; התובע נפגש עם מר מלכה, סמוך לאחר קבלת הדוא"ל, והם שוחחו על הנושא. לטענת התובע - הוא שכנע את מר מלכה שנוכחותו נחוצה דווקא בתקופת העדרו של מר מלכה מהארץ, לכן עבודתו נמשכה בהתאם להסכם [ ת/1, ס' 9-7]; בעוד שלטענת מר מלכה -  התובע השיב לדוא"ל בעל-פה והציע שישולמו לו 5,000 ש"ח לחודש "בתקופת ההקפאה", וכך נעשה [ נ/2, ס' 21-19 ונספח ג', שם].